דן ענבר מונה תפיסות שונות לגבי המונח "אחריות":
יכולתו וכושרו של האדם לראות את ההיבטים ואת הצדדים השונים בקבלת החלטות ובביצוען, הרגשת מחויבות לנקיטת פעולה, האדם מכיר בקשר שבין החלטותיו ומעשיו לבין תוצאותיהם, מוכנות האדם לשאת בתוצאות של מעשיו, הרגשת מחויבות לגבי התוצאה ועוד.
בהתבסס על תפיסות אלה ועל גישות נוספות ניתן לזהות את מרכיבי האחריות האישית: אכפתיות ועשייה.
האחריות האישית נוצרת מצירופם של שני מרכיבים אלה הנעים על פני רצפים שונים:
נוטל אחריות - אדם המגלה אכפתיות גבוהה ועשייה גבוהה.
מוטלת עליו אחריות - אדם המגלה אכפתיות נמוכה ועשייה גבוהה.
נמנע מאחריות - אדם המגלה אכפתיות ועשייה נמוכות.
ומרגיש אחריות - אדם המגלה אכפתיות גבוהה ועשייה נמוכה.
חשוב לזכור כי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות", כלומר: עשייה עשויה לעורר אכפתיות ולהביא את האדם ממצב של "מוטלת עליו אחריות" ל"נוטל אחריות". לכן חשוב לעודד את ההתנסות בערך האחריות בתחומים מגוונים ובסביבות שונות.
לחלופין, הגברת האכפתיות עשויה לעורר עשייה, לכן ככל שהחברה תעורר את האדם לגלות אכפתיות כלפי עצמו, כלפי הזולת וכלפי הסביבה, יגדלו מידת העשייה שלו ותרומתו לעצמו, לפרט, לקבוצה, לחברה ולסביבה.