המעורבות החברתית מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען האחר/הסביבה.
המערכת החינוכית הציבה את טיפוח המעורבות החברתית כאחד מיעדיה וממטרותיה:
"לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (מתוך מטרות החינוך הממלכתי, 2000).
טיפוח מעורבות חברתית באופן מובנה ומתפתח מחייב עיסוק ב-3 מישורים במקביל:
המישור הקוגניטיבי
חשיפה לתחומי תוכן ערכיים ודיון בסוגיות שונות העוסקות במעורבות חברתית תוך נקיטת עמדה ערכית מנומקת ביחס לאחריות הפרט לגבי המתרחש בקבוצה/בכיתה, אכפתיות הפרט/הקבוצה כלפי האחר בסביבה הקרובה והרחבת ההתייחסות לדברים שמתרחשים גם בסביבה הרחוקה.
המישור ההתנסותי
מתן הזדמנויות מגוונות להתנסות במעורבות חברתית במעגלים שונים המאפשרים למידה תוך התנסות בתהליך רפלקטיבי והמסייעים: בחיזוק האמונה ביכולות הפרט/הקבוצה לעשות למען האחר/הסביבה, בהרחבת היכולת לראות את צורכי האחר/השונה ובבחינת האופנים השונים לתת להם מענה.
המישור ההתנהגותי
טיפוח מיומנויות וכשירויות הבאות לידי ביטוי בהתנהגות הפרט/הקבוצה בחיי היום-יום בדגש על:
1. אחריות: ערנות לסובב, יחס רציני לתפקיד, פעילות אכפתית כלפי התחום,
ביצוע המשימות הנדרשות מבעל התפקיד במלואן.
2. התמדה: השלמת מלוא התקופה שנקבעה לתפקיד, ביצוע המשימות בעקביות.
3. יוזמה: העלאת רעיונות חדשים לקידום התחום במסגרתו פועלים, ביצוע פעולות לקידום התחום מעבר לנדרש במסגרת התפקיד.
4. תקשורת בין-אישית: פעילות תוך התחשבות בצרכים וברגשות של חברי הקבוצה/הכיתה, יחס מכבד לאחרים, שיתוף פעולה עם ילדי הכיתה ועם בעלי התפקיד הנוספים, מתן מקום לאחרים לייעץ/לסייע לבעל התפקיד.

מחקרים שבחנו את תרומת המעורבות החברתית והשפעותיה מצביעים על תרומה רגשית, חברתית ולימודית: חיזוק תחושת המסוגלות, טיפוח תחושת השייכות, צמצום תחושת הניכור, העלאת הדימוי העצמי, ביסוס תחושת העצמאות והשליטה וקידום ההישגים הלימודיים.
המעורבות החברתית מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר עשייה למען האחר/הסביבה.
המערכת החינוכית הציבה את טיפוח המעורבות החברתית כאחד מיעדיה וממטרותיה:
"לטפח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל" (מתוך מטרות החינוך הממלכתי, 2000).
טיפוח מעורבות חברתית באופן מובנה ומתפתח מחייב עיסוק ב-3 מישורים במקביל:

המישור הקוגניטיבי
חשיפה לתחומי תוכן ערכיים ודיון בסוגיות שונות העוסקות במעורבות חברתית תוך נקיטת עמדה ערכית מנומקת ביחס לאחריות הפרט לגבי המתרחש בקבוצה/בכיתה, אכפתיות הפרט/הקבוצה כלפי האחר בסביבה הקרובה והרחבת ההתייחסות לדברים שמתרחשים גם בסביבה הרחוקה.
המישור ההתנסותי
מתן הזדמנויות מגוונות להתנסות במעורבות חברתית במעגלים שונים המאפשרים למידה תוך התנסות בתהליך רפלקטיבי והמסייעים: בחיזוק האמונה ביכולות הפרט/הקבוצה לעשות למען האחר/הסביבה, בהרחבת היכולת לראות את צורכי האחר/השונה ובבחינת האופנים השונים לתת להם מענה.
המישור ההתנהגותי
טיפוח מיומנויות וכשירויות הבאות לידי ביטוי בהתנהגות הפרט/הקבוצה בחיי היום-יום בדגש על:
1. אחריות: ערנות לסובב, יחס רציני לתפקיד, פעילות אכפתית כלפי התחום,
ביצוע המשימות הנדרשות מבעל התפקיד במלואן.
2. התמדה: השלמת מלוא התקופה שנקבעה לתפקיד, ביצוע המשימות בעקביות.
3. יוזמה: העלאת רעיונות חדשים לקידום התחום במסגרתו פועלים, ביצוע פעולות לקידום התחום מעבר לנדרש במסגרת התפקיד.
4. תקשורת בין-אישית: פעילות תוך התחשבות בצרכים וברגשות של חברי הקבוצה/הכיתה, יחס מכבד לאחרים, שיתוף פעולה עם ילדי הכיתה ועם בעלי התפקיד הנוספים, מתן מקום לאחרים לייעץ/לסייע לבעל התפקיד.
מחקרים שבחנו את תרומת המעורבות החברתית והשפעותיה מצביעים על תרומה רגשית, חברתית ולימודית: חיזוק תחושת המסוגלות, טיפוח תחושת השייכות, צמצום תחושת הניכור, העלאת הדימוי העצמי, ביסוס תחושת העצמאות והשליטה וקידום ההישגים הלימודיים