אבי, בן סוניה וניסים, נולד בחדרה בח' בחשוון תשל"ח (20.10.1977). אחיה של מירב, גדל והתחנך בחדרה, למד בבית הספר היסודי "אחד העם" ובתיכון עמל – ארבע שנים במגמת ניהול ומחשבים, ושנה נוספת (י"ג) במגמת מזכירות משפטית. 
אבי היה בחור מבריק, שנודע מאז ומעולם כמלא אור – טיפוס אופטימי תמידי, חייכן, השש לשמח את לב סובביו. בילדותו הרבה לכתוב סיפורים מקוריים ולצייר. כן אהב, אף בבגרותו, לעסוק בספורט כגון שחייה ומשחקי כדור, ולבלות עם חבריו הרבים ועם בני משפחתו. כדורגל וכדורסל היו אהובים על אבי במיוחד, ובשנים 1985 עד 1988 אף שיחק כדורסל בקבוצת "מכבי" חדרה. 
אבי, שהיה בחור נמרץ, עצמאי ושאפתן, החל לעבוד ולהרוויח כסף בגיל צעיר במקביל ללימודיו. עבודותיו שמחוץ לבית הספר, כקופאי בסופרמרקט או כמפעיל מתקני שעשועים, לא פגעו בלימודיו – הוא היה תלמיד מצטיין, וסיים תיכון עם בגרות מלאה. 
בין השנים 1996 ל- 1999 שירת אבי בצה"ל. הוא שירת בתור נהג של מפקד המשטרה הצבאית החוקרת בצפון, ואחר – מפקד בענף הרכב בכלא שש. לשירות מילואים שובץ ביחידת השריון. החל מהטירונות, ולכל אורך השירות הסדיר, זכה אבי תמיד להערכה ולאהדה, בקרב מפקדיו וחבריו החיילים כאחד. 
בנעוריו גילה אבי כשרון רב בתחום המחשבים, ולימים, כשהשתחרר מצה"ל, סיים בהצלחה את הקורס למתכנתים של מכללת "מעוף". בתום לימודיו חיפש עבודה בענף המחשבים, ומשהתקשה למצוא, השתלב בעבודה בבנק הפועלים. הוא עבד במספר סניפים של הבנק עד יומו האחרון. 
על אבי נאמר שהיה מלאך מיוחד בדמות אדם. הוא לא ידע להגיע "לא" לאיש. היה בעל אישיות קורנת, אשר הקדיש לכל אחד ואחד, מקטן ועד גדול, את מלוא תשומת הלב. 
ב – 11.09.2001, (יום נפילת מגדלי התאומים בניו יורק), נשא אבי לאישה את יסמין. הזוג הצעיר התגורר באור עקיבא. אבי ויסמין היו מאושרים מאד בנישואיהם, לכל מקום הלכו ביחד ולא נפרדו לרגע. הזוג האוהב הירבה לטייל, ולבלות ביחד מדי יום. 
בערב יום חמישי ה' בשבט תשס"ב (17.01.2002) התקיימה באולמי "ארמון דוד" בחדרה, מקום חתונתם של אבי ויסמין ארבעה חודשים קודם לכן, חגיגת בת-מצווה. משפחתה של יסמין היא בעלת המקום, ועל כן, מדי יום נהגו אבי ויסמין לעזור בהפקת האירועים השונים באולם. אבי שימש לא אחת בתור בודק בטחוני, וגם בערב זה ישב בפתח האולם. 
סמוך לשעה 23:00 פרץ לפתע לאולם מחבל שהתחפש לקצין צה"ל. המחבל ירה לכל עבר צרורות מרובה שנשא. לאחר שהמחבל כילה את המחסנית הראשונה, הוא נתקל במעצור וביקש להחליף מחסנית. בשלב זה התנפלו עליו בני המשפחות שבאו לחגוג ביום זה, והיכו אותו בכל הבא ליד. מחשש שהמחבל מילכד את עצמו, הם גררו אותו החוצה ושם הרג אותו שוטר שהגיע למקום. 
בפיגוע נפגעו רבים מהנוכחים באולם. שישה בני אדם נהרגו, וביניהם אבי. הוא נפגע לעיני רעייתו, שהייתה לצידו, כשנורה צרור היריות הראשון ושני כדורים חדרו לריאותיו. הקרובים אליו סיפרו כי פקח לרגע את עיניו, כאילו להיפרד, ואז נפטר. 
אבי היה בן 24 במותו. הותיר הורים, אישה ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין באור עקיבא. 
לזכר אבי הוקלט והופץ בדיסק השיר "ביום שליבך נדם", מילים ולחן מאת שמואל אלבז בביצוע הזמרת רונית: 
"ביום שליבך נדם / כבה בשבילי העולם / כמה אוהבת אותך ילדי / ואוהבים אותך כולם. 
נושמת אותך בכל בוקר / אתה הוא האור והאושר / בדם בכאב הלכת / אותי שבורה השארת. 
ובערב אחד זה נגמר / זוכרת איך היית מאושר / אך יד רעה שלחה אותך / אל עולם אחר ונסתר. 
אתה שם למעלה / ואני כאן באדמה / שומרת זכרונות יפים / כי זה כל מה שנשאר / זה כל מה שנשאר. 
ביום שליבך נדם / כבה בשבילי העולם / לא נשארה לי פינה של חום / הגעגוע בי קיים".