בן יהודית וחגי. נולד ביום א' בשבט תשכ"ט (19.1.1969) בחדרה. כינויו בפי בני משפחתו היה 'רוני'. בן שני למשפחה שבה שישה בנים. הוא גדל והתחנך בעיר הולדתו, למד בבית-הספר היסודי 'אחד העם' והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-העיוני בחדרה במגמה הריאלית-פיזיקלית. היה תלמיד טוב, שפיתח קשרים חברתיים עמוקים והיה בעל חוש צדק חברתי מפותח, הלוחם למען חבריו, בעיקר למען אלה שלא היטיבו ללחום למען עצמם. החברות היתה בעיניו אחד הערכים העליונים. אהב את משפחתו והקדיש לה תשומת לב רבה.

חייו היו מלאי פעילות חברתית וספורטיבית. עסק בשחייה ובכדורסל במסגרת קבוצת הנוער 'מכבי חדרה', ששימש בה תקופה מסוימת כקפטן הקבוצה, בעת צאתה לתחרויות בסקנדינביה, משם שבה הקבוצה עטורת ניצחון, לאחר שזכתה במקום הראשון ובגביע נבחרת הנוער הבינלאומית. אולם אהבתו הגדולה בתחום הספורט היתה שמורה לגלישה בגלשני רוח. הוא החל לעסוק בענף זה עוד בהיותו בן ארבע-עשרה. ספורט זה סימל בעיניו את עמידתו של האדם מול איתני הטבע והוא נהג לצאת לים גם כאשר היה סוער ונשבו רוחות חזקות.

קודם לגיוסו קיווה ירון לשרת כטייס קרבי. הוא גויס לצה"ל ביולי 1987 והוצב לשרת בחיל השריון. בפברואר 1990 סיים קורס קצינים ולאחר-מכן שירת בגדוד טנקי 'מרכבה' בדרגת סג"מ. ירון היה אהוב על מפקדיו ופקודיו. היה בעל יוזמה, תעוזה ויכולת ביצוע.

ירון נפל במילוי תפקידו ביום כ"ח באלול תש"ן (18.9.1990) במהלך תרגיל שריון בגולן, בהתהפך הטנק שעליו פיקד. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים – שמעון, דורון, אלון, גדעון ואמנון. הוא הועלה לדרגת סגן לאחר מותו.

הוריו ואחיו הקימו אנדרטה לזכרו שעוצבה ונבנתה בידי הפסלת יעל ארצי והוצבה במרכז הימי שדות ים שליד קיסריה, לתפארת המקום ואל פני הים שירון כה אהב לעד.