בן לילי ואליעזר, נולד ביום ב' באלול תשי"ח 18.8.1958)) בחיפה. ילדותו של לי-און עברה עליו בשכונת אחוזה שבחיפה, וכשהיה בן 6 שנים חזרה משפחתו לחדרה, צור מחצבתה. לי-און היה דור רביעי למייסדי חדרה, ומטבע הדברים ספג לקרבו רוח ראשונים. הוא למד בבית-הספר היסודי "אחד העם" בחדרה, וסיים את בית-הספר התיכון שבעיר. לי-און היה תלמיד נבון ומוכשר ועשה חיל בלימודיו. הוא שקד מאוד על ההרחבה וההעמקה של שטחי התעניינותו הרבים: חיבה לעיפרון הרישום ולציור, אהבה לטבע ולבעלי-חיים – ההתבוננות בהם וחקירת אורחות חייהם, שהנציחם בעפרונו ואחר-כך במצלמתו. ציוריו ואיוריו עיטרו את עלוני בית-הספר שבעריכתם השתתף. עולם המדע והטכנולוגיה שבה את ליבו. הוא התעניין בהמצאות ובשכלולים, למד כל דבר לעומקו ולא הניח לפרט הקטן ביותר עד שהבינו היטב. לי-און היה חבר בתנועת "הצופים", בגדנ"ע, ובנבחרת הנוער בקליעה למטרה של "הפועל עמק חפר". הוא היה צלף מצטיין וזכה בגביעים ובתעודות הוקרה. לי-און הנער היה מיזוג מופלא של תכונות רבות. הוא היה יפה-תואר ויפה נפש, שקט, עצמאי, הוגה, מכונס בעצמו, מופנם ברגשותיו, הוא הרבה בקריאה, התבודד בחיק הטבע, חקר במופלא ממנו, היה עליז, חברותי, ידיד ורע נאמן, נעים הליכות, מסביר פנים בלא משוא פנים, פיקח ובעל חוש הומור מבריק. לי-און הציב לעצמו אתגרים והיה גובר עליהם. הייתה לו נשמה יתרה של אמן.

לי-און השתלם בקורס דאייה במועדון התעופה, וכן באימוני צניחה לחובבים. בשלהי תקופת לימודיו, לפני גיוסו, הוא השתתף בצניחות חופשיות במועדון הצניחה הישראלי בעין שמר, וניסה את כוחו גם בסקי-מים. הטיס היה משאת נפשו מילדות, וכבר אז הרכיב דגמי מטוסים מסובכים.

לי-און גויס לצה"ל באוקטובר 1976, והוצב בחיל-האוויר. הוא עבר קורס טיס, וביולי 1978 ענד כנפי טיס והיה לטייס קרבי. לי-און אהב לטוס, וניסה לשפר את ביצועיו ולהגיע לשלמות בטיסתו.

לי-און נפל במילוי תפקידו בעת טיסת אימונים, בכ"ג בתשרי תש"ם 14.10.1979)), והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחדרה. בן 21 שנים הוא היה בנופלו. הוא השאיר אחריו הורים ואחות.

לי-און הועלה לאחר מותו לדרגת סרן.

משפחתו הנציחה את זכרו בהצבת ארונות ספרים בחדר העיון של קציני היחידה, שבה שירת לי-און.