בן שמואל והינדא. נולד ביום י"ט בסיון תרפ"ט (26.6.1929) בחיפה. בהיותו ילד עקר עם משפחתו לחדרה, ושם סיים את לימודיו בבית הספר העממי על שם אחד העם. אחר כך המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי על שם מקס פיין בתל אביב במגמת חשמל. משה היה בין הבולטים שבתלמידים גם בכשרונותיו ובהתמדתו וגם בחביבותו ומסירותו לחבריו. הוא היה נער שקט, צנוע ואהוב על מוריו וחבריו הרבים. הוא היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר" כחניך וכמדריך. את האהבה לארץ, הנכונות לשרת ולפעול למען הכלל ספג בביתו. אביו היה פעיל ה"הגנה" בכפר ברנדיס, הצפין בביתו מחסן נשק של ה"הגנה", והיה אחראי לשמירת דרום מזרח חדרה, אחיותיו היו מגוייסות בשמירה, בצבא הבריטי ובליווי שיירות. לכן, לא ייפלא שלאחר סיימו את לימודיו התנדב לשנת שירות כנוטר. משה הוצב לקבוצת מעין צבי, עבר קורס מ"כים והיה מפקד יחידת נוטרים. בתום השנה חזר לתל אביב, נתקבל לעבודה בחברת החשמל ובערבים עסק בהדרכת נוער בשימוש בנשק. לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל לחם יחד עם חבריו לפלמ"ח – בהגנה על שכונותיה של דרום תל אביב מהתקפת פורעי יפו. כן נשלח כתגבורת לקיבוץ נגבה הנצור ונטל חלק בהדיפת התקפות הפולש המצרי על הקיבוץ.

ביולי 1948 התגייס גיוס חלקי לצה"ל ובו בזמן המשיך בהדרכה. בדצמבר 1948 הצטרף לגרעין "הראל", שעתיד היה לעלות ולהתיישב על משלטי בית ג'יז בדרך לירושלים. תוך כדי כך המשיך לשרת כסייר בנגב. ביום כ' בניסן תש"ט (19.4.1949), נפל משה בהרי סדום. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית הקברות בחדרה.