בן ג'ינה ואברהם, נולד ביום י' בשבט תש"ך (8.2.1960) בחדרה. המשפחה התגוררה בשכונת גבעת-אולגה, ובה קיבל שלום את חינוכו הראשון. כשהיה שלום בן 7 שנים, נפל אחיו הבכור במלחמת ששת הימים. מות האח השפיע עמוקות על נפשו הרגישה של שלום. הוא העריץ את אחיו החייל, ציפה בכיליון עיניים לבואו הביתה, וכאשר נהרג האח הסתגר שלום בתוך עצמו, עצוב ורגיש. בהיותו בן 9 שנים עברה משפחתו לגור בחדרה. שלום למד בבית-הספר היסודי "אחד העם", וסיים את בית-הספר התיכון העירוני בחדרה. הוא היה חבר ב"מכבי הצעיר" ובאגודת הספורט "מכבי חדרה". במסגרת אגודתו שיחק שלום כדורגל בקבוצת הנוער, ושימש לה כראש-קבוצה.

בבית-הספר גילה שלום אהבה לתנ"ך. הוא ניגן על גיטרה, כתב שירים, ובאוסף שהשאיר אחרי מותו נמצאו שירים שכתב מגיל 16. בשיריו הנוגים ביטא שלום יופי פנימי ורגש עמוק. הוא אהב מוסיקה, ונהג לומר כי הכינור משכר אותו. אלה שהכירו אותו מקרוב אמרו עליו, כי "כשניגן בגיטרה שלו היו מיתרי ליבו ומיתרי הגיטרה שלובים". הוא השרה שלווה, שקט ויופי עגום.

באוגוסט 1978 התגייס שלום לשרת בצה"ל. כבן למשפחה שכולה הוא לא הוצב ביחידה לוחמת, אלא בחיל המודיעין. הוא עבר סדרה של קורסים, הגיע לדרגת סמל, והיה מועמד לקבלת תעודת הוקרה כחייל מצטיין, לקראת יום העצמאות תש"ם. שלום נתמנה כמדריך חיילים צעירים בבסיס של חיל-המודיעין, אבל באותו זמן חלה במחלה ממארת. במשך שנה אחת נאבק על חייו, עבר טיפולים קשים בארץ ובחוץ-לארץ, וביום י"ח בחשוון תשמ"ב (15.11.1981) הלך לעולמו. בן 21 שנים הוא היה במותו.

מפקד יחידתו כתב עליו להוריו: "שלום שירת ביחידה בתפקיד שחייב ידע רב, מסירות ואחריות בלא גבול, והוא ביצע את המוטל עליו בהצלחה ובלא סייג".

שלום הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחדרה. הוא השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. אחרי מותו הוציאה משפחתו לאור חוברת שירים שכתב בשנות חייו הקצרות.