רוני, בן אסתר ואברהם, נולד ביום ז' בטבת תש"י (27.12.1949) בחדרה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אחד-העם" בחדרה, המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית-ספר תיכון בעיר, ואחר-כך עבר לפנימייה התיכונית "אלוני-יצחק", שם עמד בבחינות הבגרות במגמה החברתית. בשנים שלמד בבית-הספר התיכון היה פעיל בתחום החברתי, שימש חבר בוועדות שונות של המוסד ואף היה סדרן עבודה כללי. מוריו וחבריו אהבו אותו והעריכוהו. הוא היה חובב ספורט, אהב מאוד לשחק בכדורגל ובכדורסל והתאמן בקביעות. כשלמד בבית-הספר התיכון היה חניך באגודת "מכבי" חדרה, ואף הדריך חניכים צעירים ממנו. את זמנו הפנוי הקדיש לפעילות בחוג לדרמה. רוני היה נער חביב, מלא חדוות חיים, עירני ושובב, אך שופע רוך וטוב לב. הוא ניחן בלב רגיש ובהבנה רבה לזולת. מנעוריו הצטיין באהבת האדם וביחס חם לבעלי-חיים. בגלל יחסו המיוחד לבעלי חיים שאף ותכנן להיות רופא וטרינרי. לחבריו היה חבר טוב, נאמן ורחב-לב ולמשפחתו היה בן ואח אוהב, דואג ומתחשב.

רוני גויס לצה"ל בסוף יולי 1968. הוא ביקש להיות טייס וכאשר לא עלה הדבר בידו התנדב לסיירת השריון. לאחר הטירונות סיים קורס מ"כים ושירת זמן מה ביחידת שדה. לאחר שהצליח בתפקידיו נשלח לקורס קצינים ואחרי-כן השתלם בקורס לקציני שריון. בתקופת שירותו סיים גם קורס צניחה. עם סיום סדרת הקורסים מונה לתפקיד מפקד מחלקת טנקים ובתקופת מלחמת ההתשה שירת כשנה באזור תעלת סואץ. מפקדיו ציינו אותו כקצין אמיץ, מסור, ישר והגון. ביחידתו הצטיין ביעילותו וביחסיו הטובים עם מפקדים ועם פקודים כאחד. במשך כל תקופת שירותו בצבא שמר על קשר הדוק עם הבית, וכתב להוריו בכל הזדמנות, כדי למנוע מהם דאגה לשלומו.

בשנת 1971 השתחרר רוני מהשירות הסדיר בדרגת סגן ומיד אחר-כך נסע להולנד ללמוד רפואה וטרינרית. הוא למד שם כשנתיים, לאחר שהתגבר במהירות על קשיי השפה הזרה לו, והצליח מאוד בלימודיו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים התייצב מיד בשגרירות ישראל וביקש לטוס לארץ. למחרת היום נאמר לו לטוס ללונדון ומשם לצאת לארץ. רוני לווה כסף וטס לארץ על חשבונו. משהגיע ארצה הוא צורף לגדוד של ישראלים, שחזרו מחו"ל ונשלחו ללחום בחזית הצפון. הוא השתתף בקרבות הבלימה ברמת הגולן, ובקרב שהתחולל ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) ליד הכפר נסג', נפגע הנגמ"ש שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחדרה. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בנכם, סגן פיפנו רוני ז"ל, שירת ביחידת שריון ושימש כמפקד נגמ"ש פיקוד. בזמן שירותו אצלנו, הוכיח את עצמו כלוחם וכאדם. בדברנו אתו לפני היציאה לקרב, ראינו עד כמה הוא רוצה לתרום למדינת ישראל במלחמה נוראה זו".